#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפה. על אלו שני דברים אמר ריב""ב לר""ע התורה כסתו ואתה מגלה אותו, מדוע
לר""ע לא חשיב שהתורה כסתו ומדוע ריב""ב לא קיבל את דבריו?"	"א. שמקושש זה צלפחד, שלמד מגז""ש דכתיב והיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד אף כאן צלפחד. וריב""ב גז""ש לא גמיר. וכתבו התוס' (ד""ה גזירה) שהיה להם בקבלה מנין ג""ש שבכל התורה וזו היתה יתירה על החשבון לפיכך לא קיבלה מר""ע.<br>ב. שאף אהרן נצטרע, דכתיב ויחר אף ה' בם וילך. ולריב""ב ההוא בנזיפה בעלמא."	שבת צז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפו.
הזורק מרה""י לרה""י ורה""ר באמצע רבי עקיבא
מחייב וחכמים פוטרים. באלו אופנים ניתן לפרש את מחלוקתם? "	"רבה ורב חסדא הסתפקו אם
למטה מעשרה פליגי ובהא פליגי דר""ע סבר אמרינן קלוטה כמי שהונחה וחכמים סברו דלא אמרינן קלוטה כמי שהונחה,
אבל למעלה מעשרה דברי הכל פטור ולא ילפינן זורק ממושיט או דילמא למעלה מעשרה פליגי ובהא פליגי דר""ע סבר
ילפינן זורק ממושיט וחכמים סברי לא ילפינן זורק ממושיט אבל למטה מי' דברי הכל חייב דאמרינן קלוטה כמי שהונחה
דמיא. לרב המנונא היה פשוט כצד הראשון [ולעיל ד,ב אמרה הגמ' שגם רבה בתר דאיבעי הדר איפשיטא ליה כצד
הראשון].<br>לר' אלעזר נחלקו גם בלמטה מעשרה אם אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמי ונחלקו גם בלמעלה
מעשרה אם ילפינן זורק ממושיט.<br>לרב חלקיה בר טובי תוך שלשה דברי הכל חייב למעלה מעשרה דברי הכל פטור מג' ועד י' באנו
למחלוקת ר' עקיבא ורבנן <sup>קסו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קסו.  רש""י כתב דרב
חלקיה חולק על ר' אלעזר. והרשב""א כתב בשם רב האי גאון שחולק גם על רב המנונא, שלר' אלעזר ורב המנונא
לרבנן גם תוך ג' פטור לרב חלקיה לד""ה חייב.</span>"	שבת צז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפז.
תניא מרה""י לרה""ר ועבר ארבע אמות ברה""ר רבי
יהודה מחייב וחכמים פוטרין. באר המחלוקת. "	"לרב יהודה אמר שמואל מחייב
היה רבי יהודה שתים אחת משום הוצאה דקלוטה כמה שהונחה ואחת משום העברה ובאומר כל מקום שתרצה תנוח וס""ל
דחייב אתולדה במקום אב <sup>קסז</sup>, ורבנן פטרי אהעברה משום דלא סבירא להו קלוטה כמה שהונחה אהוצאה וליכא עקירה להעברה אבל חייב
הוא משום הוצאה.<br>לרבה ורב יוסף מחייב היה רבי יהודה אחת וכגון דאמר עד דנפקא ליה לרה""ר
תנוח <sup>קסח</sup>, וסבר
קלוטה כמה שהונחה ואיתעבידא ליה מחשבתו, ואינו חייב על העברה משום דהויא תולדה במקום אב, ורבנן פטרי לגמרי,
אהוצאה לא מחייבי דסברי לא אמרינן קלוטה כמה שהונחה ולא איתעבידא ליה מחשבתו, ואהעברה לא מחייבי דלא אמרי' קלוטה
כמי שהונחה אהוצאה וליכא עקירה להעברה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קסז.  וברשב""א כתב ואי
נמי איכא למימר דשמואל ס""ל זורק ד' אמות ברה""ר אב חשיב ליה, ומשום אב מחייב ליה וכן כתוב בירושלמי.
<br>קסח.  כתב הרשב""א לא
שאמר סתם בלשון הזה, דא""כ תנוח ותעמוד משמע, אלא ה""ק רוצה אני שלא אתחייב בהוצאה אלא בהנחת יציאתה
לרה""ר.</span>"	שבת צז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפח.
מה הדין ומדוע 1) נתכוון לזרוק שמונה וזרק
ארבע 2) נתכוון לזרוק ארבע וזרק שמונה? "	"1) הגמ' אמרה תחילה דפשיטא דחייב ככותב שם משמעון.
לרש""י ולתוס' הגמ' הסיקה דפטור ואינו דומה לכותב שם משמעון, התם כל כמה דלא כתב שם לא מכתב שמעון אבל בזורק
שמונה אינו צריך שינוח בסוף ד' <sup>קסט</sup>.<br>2) פטור דלא נתקיימה
מחשבתו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קסט.  כתב הרשב""א
שלרמב""ם נתכוון לזרוק שמונה וזרק ארבע חייב כדאפשיטא ליה מעיקרא, דאי אפשר שתנוח בתמניא אא""כ עברה
בתוך ארבע.</span>"	שבת צז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפט.
ת""ר הזורק מרה""ר לרה""ר ורה""י באמצע ד'
אמות חייב פחות מד' אמות פטור. מאי ומהיכן קמ""ל? "	"דשתי רה""ר מצטרפות לד'
אמות, וכתב רש""י דלא כר' יוסי דאמר אף בהעלם אחד לרשות אחת חייב לשתי רשויות פטור <sup>קע</sup>. ועוד קמ""ל דלא אמרינן
קלוטה כמה שהונחה, ופירש רש""י מדפטר בפחות מארבעה ואע""ג דעברה דרך רה""י <sup>קעא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קע.  והרשב""א כתב
דמסתברא דלא שייכי אהדדי. דהתם במוציא חצי זית וחזר והוציא חצי זית, הלכך דינא הוא דלא יצטרפו אלא כשתי הוצאות מוחלקות הן לגמרי, אבל הכא דבזריקה אחת דינא הוא
שיצטרפו.
<br>קעא.  והרשב""א כתב
שרבינו האי גאון פירשה ארישא, דאי קלוטה כמי שהונחה הרי נקלטה ברה""י, ונמצאו ד' אמות ברה""ר
מקוטעות ולא רצופות.</span>"	שבת צז: - צח.		
